יזמויות
סיפור גן הירק

 

גן-ירק

 

פתקים של גן הירק מקבוצת הגרעין ומגלעד 

 

   גן הירק - אחד הענפים הראשונים של הקיבוץ. יסודותיו הונחו עוד במחנה ההכשרה ברעננה, שם הייתה חלקה של כ 10 דונם לגן-ירק. מי שהתנסו בגידול ירקות עוד בחוות ההכשרה בגרמניה, מטבע הדברים שיביאו אתם ניסיון עשיר ויישמו אותו כאן, אלא שגידול ירקות בלבנט לא דומה לגידולן בגרמניה, וכך הדרך להצלחה הייתה רצופה באכזבות וכישלונות, וגדול הירקות לא הצליח להתרומם לדרגת ענף מכניס ומרבית התוצרת הייתה לצריכה עצמית ומיעוטה למכירה ושיווק לתנובה. 

 

 

מיון מלפפונים בגן הירק ברעננה - מימין לילי וולפיש (שליב) - 1944 

 

  עם העלייה לקרקע בגלעד הסתבר שגידול הירקות כאן ברמת מנשה, בין גבעות דלות אדמה ועשירות אבנים, כמעט לא מים - קשה עד בלתי אפשרי ואינו דומה כלל לאותן ירקות שגדלו בחוות ההכשרה בשלזיה עילית ואפילו לא לירקות שגדלו באדמת רעננה.

סיפר יוסף (יוף) יען - מרכז הענף בכל אותן שנים - על השנה הראשונה של גידול ירקות באדמות רמת מנשה:

 

"כדי לפתח את החקלאות התחלנו די מוקדם להקים גן-ירק, שהיה מבוסס בהתחלה רק על שטח ללא השקיה (לא היו מים) כלומר ירקות חורף ...גידלנו בעיקר כרוביים וההובי שלי היה לגדל חסה. שלחנו גם מהירקות האלה לשוק.

 

......אחרי שקיבלנו מים שנשאבו מה'בור' של מנחם, גידלנו ירקות גם באביב וזה כמובן האריך את העונה. רק אחרי הצלחת הקידוח בשנת 48 הייתה אפשרות לגדל ירקות במשך כל השנה, ועשינו זאת בקנה מידה די גדול.

 

אם אינני טועה, הגענו למאה דונם. גידלנו אז ירקות בצורה פרימיטיבית לגמרי, לא היה שום מיכון וגם לא היו לנו חומרי הדברה נגד עשבים והיה צורך לעבוד הרבה בעישוב השטחים. 

במהרה התברר לנו שלעבודה בגן הירק נחוצות הרבה ידיים עובדות וההכנסות לא היו בהתאם, לכן הפסקנו די מהר את גן הירק ואני הועברתי לשטח המספוא".

 (ראיון מוקלט עם חוה גולדשמידט עמ' 10-11)

 

 

 עיבוד חלקת גן הירק ברעננה - יוף (יוסף יען) עם הפרדה 1944

  

מה לא ניסו לגדל בגן הירק של גלעד – מלפפונים ועגבניות כמובן, סלק,כרוב, כרובית, קישואים, גזר, צנון וצנונית, בוטנים ואפילו מלונים ואבטיחים. גן הירק היה עתיר עבודה, מחד גיסא - החברים והילדים נדרשו לשעות רבות של עבודה וגיוסים בעישוב, איסוף ומיון הגידולים - ומאידך גיסא דרשו הגידולים כמויות גדולות של מים שלא היו.  

 

כמעט עשר שנים והרבה משאבים, נכונות, רצון טוב וזיעה הושקעו בענף אך הסתבר שלא די בכל אלה. התפוקות  והמחירים הנמוכים שוב לא הצדיקו את המשך קיומו של הענף. וכך החליטה אסיפת הקיבוץ בספטמבר 1955 על חיסול ענף גן הירק.

 

למרות החלטת האסיפה לא חוסל הענף אם כי "הוריד פרופיל". יוף הפך למרכז המספוא. וכך החליף הענף כותרת והמשיך בגידול ירקות בסדרי גודל קטנים יותר. בקול דממה דקה הפסיק גן הירק לפעול בקיץ 1959 ויוף - המרכז האגדי - עבר לעבוד במטעים. שני הגידולים האחרונים בגן הירק היו מלפפונים וקישואים שגידולם הסתיים באוגוסט 1959.

 

יוסף (יוף) יען, שלמד את מלאכת גידול הירקות עוד בגרמניה, היה מרכז הענף ועמד בגבורה בניסיונות הממושכים להגיע לגידול, ולו גם אחד, שיהיה מוצלח ו"רנטבילי" בלשון המקומיים.

  

 

גן הירק בגלעד ליד קידוח 2 - 1952

 

אנו עוזרים למשק   (מתוך יומן גלעד 1.6.1951 )

  "שמענו שיוף צריך עזרה להוצאת תפוחי אדמה, אבל הוא בשום אופן לא רוצה לקבל לעזרה את ילדי המוסד. אמרו לו שינסה והוא סוף כל סוף הסכים. כשכתה ד' הגיעה לשם סיפרו לנו שכיתה ג' עבדה יפה אז אמרנו שגם אנו נעבוד יפה. באמת עבדנו טוב מאד וכולם שמחו וכאשר בא תור החברים לעשות הפסקה מאד התרגזנו וכל הזמן חיכינו שהחברים יגמרו את ההפסקה. סוף סוף גמרו. אחר כך גמרנו את השטח ועלינו למחנה.

 

 "למחרת סיפרו לנו שהמכונה התקלקלה. הצטערנו מאד כי רצינו להמשיך לעבוד מפני שכשאנחנו עובדים, אנחנו פחות לומדים ויוף עכשיו מאד שמח על עזרתנו. אני מקווה שיוף ישתדל לתקן את המכונה שנוכל להמשיך לעבוד בגן ירק לא רק בהוצאת תפוחי אדמה. אנו מקווים שנוכל לעבוד גם בעבודות אחרות ואנחנו מרוצים מאד מהעבודה."

                    חיה (לינדנר)  כיתה ד'

 

ליקט ורשם - יותם מוקד